בשנים האחרונות מוסד ה"ידועים בציבור" בישראל, הולך ונהיה נפוץ יותר. אם זה בעקבות שינויים חברתיים, מוסכמות שמשתנות גם הן, ותהליכים רבים הקשורים ליחסי דת ומדינה שמתרחשים במהלך השנים. מה זה אומר בכלל "ידועים בציבור"? איך עובד ההליך? ולמה צריך עורך דין במצב כזה? כל הפרטים במאמר שלפניכם.
מה זה ידועים בציבור?
המונח ידועים בציבור הוא מונח שהוגדר בפסיקה במשפט הישראלי, ואינו כתוב בחוק כלל. המונח בעצם מגדיר את החובות והזכויות של זוגות שאינם נשואים, ועדיין חיים במשותף. כלומר, כמעט כמו זוג נשוי, אך סטטוס קצת שונה.
המקור בפסיקה
אמנם בחוק הירושה יש אזכור למונח "ידועים בציבור", בסעיף 55, אך המחוקק לא הגדיר בדיוק מה זה אומר. בע"א דרדיאן נ' עמידר, קבע שופט בית משפט העליון זיבלרג כי המנח הוא מעין "הטעייה" של הציבור, שבעצם חושב שמדובר בזוג נשוי לכל דבר ועניין. הקריטריון המרכזי לפי זילברג לידועים בציבור הוא העובדה שהם רואים אחד את השני כבעל ואישה, וזאת למרות שפורמלית הם אינם נשואים. אם אחד מבני הזוג כן רואה אותם כבעל ואישה, והשני לא, אין מדובר בידועים בציבור, מדובר ביחסים דו צדדיים.
למה שאנשים ירצו להגדיר את עצמם כידועים בציבור?
במקרים רבים יש לכך טעם אידאולוגי. מה זה אומר? בדיני הנישואין והגירושין בישראל שולט הדין הדתי. כלומר, דיני הגירושין והנישואין לא נגזרים מכוח החוק, אלא מכוח החוק הדתי, שאף הוא חל בין בני הזוג. מדובר על חוק "דבר המלך במועצתו", שריד עוד מימי המנדט הבריטי, שקובע שערכאה דתית היא זאת שתקבל את הסמכות לעסוק בדיני אישות. חוק שיפוט בתי הדין הרבניים, שחוקק ב1953, קבע שנישואין וגירושין בישראל יתקיימו לפי דין התורה. כלומר, זוג שרוצה להתגרש צריך לעבור אצל בית הדין הרבני.
אם מדובר בדתות אחרות, שאינן יהודיות, לכל עדה יש את בית הדין שפוסק לפי הדין הדתי שלה. המשמעות של החלת הדין הדתי על הנישואין והגירושין היא שאנשים שאינם יכולים להינשא על פי ההלכה היהודית, כמו למשל כהן וגרושה, אינם יכולים להירשם לנישואין בישראל, כך גם זוגות להט"ב למשל. כל מה שכתבנו פה, גורים לכך שרבים אינם יכולים להינשא בישראל, ובשנים האחרונות ישנם גם קולות גוברים והולכים של כאלה שיכולים, אך אינם רוצים להינשא בישראל בשל העובדה שמדובר בדין דתי, ארכאי ומפלה בעיניהם לפעמים.
שינוי תפיסת מוסד הנישואין
סיבה נוספת להתגברות מוסד ידועים בציבור היא שישנה עליה ברמת החיים ובתוחלת החיים, דבר שמשפיע גם על תפיסות המשפחה המודרניות. מה זה אומר? שלאנשים רבים לעיתים יש רצון לבחון מערכות יחסים אחרות. הנגישות והידע הזמין, גורמים כל הזמן לבני אדם להכיר עוד ועוד עולמות. דבר זה מביא איתו גם לעלייה במספר הזוגות הידועים בציבור. בין השאר, ובנוסף לכך, תפיסת הנישואין התרחשה, גם בגלל ריבוי אחוזי הגירושין שמטפסים מדי שנה, וכל התפיסה של הנישואין, והנישואין השניים השתנתה, מה שכמובן משפיע על מוסד הידועים בציבור.
תפיסת המשפחה ומעמד האישה
אם בעבר המשמורת על הילדים הייתה על האם, והיה מקובל שהפרנסה על האב, והאמא מגדלת את הילדים, היום אנו רואים הרבה יותר פעמים מתכונת של משמורת משותפת, שינויים בתפיסת האבהות ושינויים בתפיסת גידול הילדים – כל זה בוודאי משפיע על תפיסת המשפחה והתגברות מוסד הידועים בציבור.
אז איך נגדיר ידועים בציבור?
כיום התקבלה הנורמה שהגדרת ידועים בציבור היא בני זוג שמקיימים יחד משק בית משותף, וניתן לראות שאותה מתכונת חיים שלהם ביחד מעידה על זה שהם קשרו את גורלם אחד עם השני. העיקר הוא שלסביבה של אותם ידועים בציבור יהיה רושם שהם בני זוג, ואין בעצם הבדל בינם לבין בני זוג שנשואים פורמלית, דרך הרבנות. בסוף, ההבדל העיקרי הוא בכך שבני זוג הרשומים פורמלית כנשואים, מוכרים על ידי המדינה. ועדיין גם ידועים בציבור זכאים כמעט לכל אותן זכויות להן זכאים הזוגות הנשואים פורמלית.
הקריטריונים להגדרת ידועים בציבור לפי הפסיקה
ישנם מספר קריטריונים המאבחנים את הידועים בציבור לעומת זוגות רגילים:
- מגורים משותפים – אחרי שבית המשפט בחן את שגרת חייהם, וראה שהזוג גר יחד, זה כבר אחד השיקולים המספיקים להכרה בבני זוג כידועים בציבור, ברע"א ביטון נ' קצין התגמולים, נקבע זמן מינימלי של 4 חודשים וסופי שבוע, כזמן מספיק לומר שבני הזוג גרו יחד.
- משק בית משותף – כשיש לבני הזוג שיתוף כלכלי בהוצאות הבית, וכל אחד מבני הזוג פועל לטובת המשפחה או הזוגיות, אפשר לראותם כידועים בציבור.
- אינטימיות – בני הזוג ידרשו להראות שיש ביניהם יחסים זוגיים. אם זה ילדים שנולדו להם, ואם זה, לצד שני, יחסים אינטמיים עם זרים. בעניין סלם, , פסק דין שהתקבל בבית המשפט העליון, נקבע שרומן חד פעמי במערכת יחסים ארוכה, לא שולל את דרישת האינטימיות.
- נראות חברתית – כפי שכבר הוזכר, בני הזוג צריכים להיראות כלפי חוץ אובייקטיבית כזוג. אם זה אירועים משותפים שהולכים יחד, ואם זה אירועי עצובים, כמו אזכרה שהולכים יחד
תחולת חזקת השיתוף
בפסק דין ע"א שחר נ' פרידמן, נקבע ששיתוף רכושי של חזקת השיתוף, יחול גם במקרים של ידועים בציבור. החזקה הרי מתבססת על כך שבני הזוג רצו לנהל את חייהם יחד כמשפחה. בשביל שבית המשפט יחשוב שזוג ידוע בציבור לא חי חיי שיתוף, נדרשות ראיות חזקות לצד שרוצה להוכיח זאת.
לסיכום
כדי שבני זוג יחשבו ידועים בציבור, הם צריכים לתום על הסכם המגדיר אותם ככאלה. מדובר על הסכם שנקרא גם "הסכם חיים משותפים". הוא מגדיר את התוקף, את מגבלות השיתוף ברכוש אם יש, ומסדיר את כל ענייני הפרידה, אם תתרחש חס וחלילה. בכל מקרה, ידועים בציבור זכאים כמעט לאותם דברים כמו זוגות נשואים, מלבד ניואנסים קטנים, כמו למשל צורך בהצהרה של האבא במשרד הפנים במשך השנה שאחרי לידת הבן, שלא קיימת בנישואין רגילים.
בכל מקרה, אם אתם לקראת הליך שקשור לידועים בציבור, מאוד מומלץ להתייעץ עם עורך דין שמתעסק בתחום, כדי לדעת שאתם עומדים בדיוק בתנאים הנדרשים. שימו לב שלמשל, דיווח למוסד לביטוח לאומי מהווה בעצם גם הכרה של מוסד רשמי של המדינה בכם באופן רשמי, בעיקר לעניין קצבת שארים, ויש כאלה שלא נוח להם גם מזה, זו אחת הסיבות שכדי לדאוג לזכויותיכם מומלץ לכם להתייעץ עם איש מקצוע.
