ישנם מקרים, ולצערנו בכמות לא קטנה כלל, בהם חברות התרופות מתנהגות בדרכים לא לגיטימיות ולא חוקיות, במקרים רבים כדי למקסם רווחים וכתוצאה מכך נוצרת פגיעה בחולים.
חוץ מתביעה אישית של חולים שנפגעו באופן ישיר בידי הרשלנות הרפואית בהן נקטנה חברות התרופות, כמו מקרים לדוגמא בהם חולה נטל תרופה שיוצרה בידי אותה חברת תרופות ולקה בתופעת לוואי שלא הייתה מצוינת על גבי העלון הרפואי של התרופה, ובמקרים אלו החולה תובע ישירות את הקונצרן האחראי על ייצור התרופה הפגומה, קיימים גם תביעות ייצוגיות.
תביעות ייצוגיות – מה זה?
באופן כמעט מוחלט עורך דין הוא זה שמגיש את התביעה הייצוגית במסגרת מערכת החוק הישראלית.
תביעה ייצוגית מאפשרת לאדם אחד לתבוע בשם קבוצה שלמה. מקרים אלו מתרחשים כאשר כל נפגע בקבוצה נפגע בצורה קלה ולכן לא משתלם לאותו נפגע לצאת בהליך משפטי עיקש וארוך מול קונצרן תרופות גדול.
תביעות ייצוגיות אלו יוצרות כלי חזק לשיפור ההתנהלות של הגופים הגדולים ומונע מהם "להתחמק" מעונש בקלות ולחשוב בשנית על כל עבירה על החוק שאותו גוף גדול עושה.
חשוב לשים לב כי בישראל פושה תופעה מכוערת של תביעות סרק כנגד גופים גדולים וזאת כדי להגיע לפשרה כספית מהר ובכך להרוויח כסף ולהוציא שם רע לחברה הנתבעת.
תביעת חברות תרופות
כאשר אנו מדברים על תביעה ייצוגית נגד חברת רתופות מסוימת, חשוב להבחין כי חייבת להיות עילה מספקת בקרב אנשים רבים ולא רק עבור אדם אחד בודד או קבוצה קטנה של אנשים.
לדוגמא, כאשר מטופל ניגש לחנות לא מוכרת כדי לבצע רכישת ויאגרה ורוכש כדור מזויף, אזי דווקא בעל החנות או המשווק של התרופה המזויפת הם האשמים והאחראים לכל חולי ופגע שעלול לקרות למי שנוטל את הגלולה המזויפת וכמובן שלא מדובר בקונצרן התרופות שמייצר את הגלולה המקורית.
דוגמא זו מדגישה חלק מכמות המחקר הנדרש לביצוע בטרם ניגשים לתביעה ייצוגית. קרו מקרים בעבר כאשר חברת תרופות נתבעה בנוגע לאפקטים שליליים אשר נגרמו בעקבות שימוש בתרופה שלהם אך לבסוף התברר בבדיקות מעבדה כי מדובר היה בחיקוי של הגלולה.
לכן, חובה לבצע בדיקות חיצוניות מטעם בעלי מקצוע כמו מומחים רפואיים לטענת התביעה, וזאת מפני שחוות דעת מגוונות מרופאים בכירים הינן בעלות משקל רב בבית המשפט.
תביעות ייצוגיות בישראל
בשנת 2011 שינתה חברת פריגו, חברת תרופות אשר מפעליה ממוקמים בירוחם, את הרכב התרופה לטיפול בבעיות הורמונליות בבלוטת התריס – אלטרוקסין.
שינו בהרכב התרופה לא דווח והחולים המשתמשים בתרופה לא ידעו כלל על השינויים שחלו בהרכב התרופה, ושינויים אלו גרמו לתופעות לוואי שליליות אצל רבים מהמטופלים: נשירת שיער, השמנה וסחרחורות. בית המשפט קיבל תביעה ייצוגית כך שכל נפגע בפרשה יקבל קרוב לעשרת אלפים שקלים פיצויים.
