תקציב המדינה ל 2021 – טוב או רע למערכת הבריאות?

בשעה טובה, אפשר להגיד 'מזל טוב' למערכת הבריאות.

הממשלה החדשה הצליחה להעביר תקציב הכולל בתוכו גם סעיפים רבים לטובתה.

זה לא היה קל, אומרים לנו גורמים המעורבים בהליך העברת התקציב, וזה עבר לאחר התנגדויות ושינויים רבים, אך בשורה התחתונה – ישנם הישגים לא מעטים.

 

כנסת ישראל, באחד מרגעיה השקטים יותר

מקור: https://www.shutterstock.com/image-photo/knesset-jerusalem-israel-israeli-parliament-plenary-1992015854

בין הקולות הבולטים במאבק היה שר הבריאות ניצן הורוביץ, אשר זעק לא פעם על התוספת לתקציב הביטחון בעוד הוא נלחם בשיניים על תוספות קריטיות למערכת בריאות. כידוע, מערכת הבריאות בישראל נמצאת במצב חירום כבר תקופה ארוכה, וזאת עוד לפני שהזכרנו את ההתמודדות עם נגיף הקורונה, שסחטה ממנה משאבים עצומים, בקרב שאת סופו עדיין לא רואים באופק. התקציב החדש מכיל שינויים לטובה, אך עדיין נדרשים בו שינויים נוספים, ולא מעט מהם. איך זה בסופו של דבר משפיע על האזרח הקטן והאם נרגיש את זה בטווח הקצר? יצאנו לבדוק.

 

איך התקציב משפיע על הזקנה במסדרון?

אין בתקציב הנוכחי פתרונות קסם לצפיפות הגואה בבתי החולים או למחסור החמור בתקני רופאים ואחיות. בישראל מספר התקנים לרופאים, אחים ואחיות הוא מהנמוכים במדינות ה OECD, כך ששינוי משמעותי לטובה בקיצור תורים או תוספת של מיטות בבתי החולים לא נראה במהרה. עם זאת, התקציב הנוכחי מכיל נקודת אור חיוביות כמו תוספת של 2 מיליארד שקלים למטרות חשובות כגון קיצור משמרות המתמחים, שיפור השירות של הרופאים המומחים בפריפריה ועוד.

בנוסף לכך אושרו כספים נוספים לתקצוב מערך בריאות הנפש והגדלת התקנים למספר הסטודנטים לרפואה ולסיעוד. את השינויים האלו אנחנו נרגיש בעתיד הקרוב – בתקווה שאכן אותם סטודנטים נוספים יבחרו להמשיך את עבודתם במערכת הבריאות הישראלית ולא לברוח לחו"ל. אלו מאיתנו שצריכים תור דחוף לרופא מומחה, מנגד, ימשיכו כרגע להמתין זמן ארוך מאוד. גם את אותה זקנה מפורסמת שמאושפזת במסדרון כנראה נמשיך לראות, בעיקר בשל מחסור במיטות במחלקות האשפוז השונות.

 

פתרונות לטווח ארוך לצד הסתכלות נכונה על הנתונים

לצד תוספות משמעותיות וחיוביות, שאת רובן ייקח זמן להרגיש בפועל, חשוב להסתכל נכון על הנתונים.

חלה עלייה משמעותית מאוד בתקציב הבריאות בין השנים 2009 ל 2019, זאת יש לציין. אם מחברים גם את התשלומים המתקבלים מתשלומי מס בריאות אז סך התקציב של מערכת הבריאות עלה מ-41 מיליארד ש"ח בשנת 2009 ל-68 מיליארד ש"ח בשנת 2019.

נרמול הנתונים מחדד עוד יותר את העלייה ומראה לנו כי ההוצאה הפרטית בישראל על בריאות ירדה מ 38% בשנת 2009 לכ-34% בשנת 2019, ירידה של כ-10%. אם נשווה זאת לנתונים ממדינות אחרות בעולם, נראה כי ממשלות ה-OECD מוציאות בממוצע 6.4% מהתמ"ג על תקציב הבריאות, בעוד ישראל מוציאה 6.5% מהתמ"ג.

אז איך, אם כך, ניתן להסביר את העובדה שמערכת הבריאות בישראל 'מככבת' במקומות נמוכים בתחתית הטבלה בהשוואה לנתוני ה OECD, בנתונים כמו הקצאת מיטות ובמספר הרופאים לאלף איש? מה שמסביר את הזינוק בתקציב בין השנים 2009 ל 2019 היא העלייה הדרמטית בשכר הרופאים בתקופה זו  – ובמיוחד הרופאים הבכירים. שכר המומחים הצעירים עלה ב 59%, בעוד שכר המומחים הבכירים עלה בלא פחות מ-83%. המתמחים לעומתם נהנו מעליה נמוכה יותר של 49%. לצד כל זאת נשמעות גם טענות רבות על התנהלות מאוד לא יעילה של בתי החולים, הדורשת שידוד מערכות דחוף.

 

עוד יום שגרתי בביה

מקור: https://www.shutterstock.com/image-photo/ashkelon-isr-aug-22-2010medical-staff-144372544

הבשורה החיובית יותר בתקציב היא הניסיון לטפל באחת הבעיות החמורות במערכת הבריאות, שאינה משתקפת באופן מלא מהנתונים האלו: כמות הרופאים. חלק גדול מהרופאים בישראל מורכב מעולים מברית המועצות לשעבר, שעקב גילם צפויים לפרוש בעשור הקרוב, דבר אשר עלול להוביל אותנו לתחתית הרשימה בכמות הרופאים ביחס לאוכלוסייה. אחד הסעיפים בחוק ההסדרים הוא הוספת תקנים ללימודי רפואה, אולם לאור קצב הפרישה הצפוי, אנו עדיין עומדים בפני בעיה חמורה מאוד. נראה כי האזרח שנזקק לשירותי רפואה הולמים יידרש בקרוב להסתמך יותר ויותר על עזרה חיצונית מצד חברות פרטיות, מחברות לשירותי רפואה דחופה ועד למומחים בתחום של מימוש זכויות רפואיות וכמובן ביטוחים פרטיים.

 

כל שינוי הוא חיובי, אך נדרשים צעדים נוספים – והרבה מהם

עם כל זה, ברקע העברת התקציב יש אווירה חיובית מסוימת. תשומת הלב מופנית סוף סוף לטיפול הולם יותר במערכת הבריאות, שזועקת כבר שנים על תקצוב חסר. אחד הסעיפים הבולטים נוגע לקיצור התורנויות למתמחים, אשר קולם זעזע לאחרונה את המדינה והעלה את הנושא לסדר היום – אולם הדעות עדיין חלוקות לגבי היעילות של המהלך הזה. גם מערך בריאות הנפש זכה להתייחסות ותוספת של 100 מיליון ש"ח. עם זאת, התקווה הגדולה עדיין נעוצה בהתייעלות המערכת עצמה, מהלך שצריך לכלול ביצוע רפורמות פנימיות וניצול יותר נכון של הכסף הרב שקיים במערכת.

אולי יעניין אותך גם

פסק דין
עריכת דין
מה ההבדל בין בורר למגשר?

בורר ומגשר, הם שני בעלי מקצוע דומים אך שונים מאד. התפקיד של שניהם הוא דומה – לסייע לשני צדדים שנמצאים תחת סכסוך, לפתור אותו ולהגיע

קרא עוד »