| כפר חסידים |
מושב בעמק זבולון, כ - 6 ק"מ מדרום לקריית אתא, ללא השתיכות ארגונית. בשנת 2004 מונה 780 נפש.
שתי קבוצות של חסידים-חלוצים היו שותפות בהקמת הכפר: נחלת יעקב - חסידי יבלונה, עבודת ישראל - חסידי קוז'ניץ. חסידים שאהבת ארץ ישראל ומצוקה כלכלית בפולין הביאו אותם לעלות לארץ ולהתיישב בה. עלייתם בשנת 1924 (עליה רביעית) עוררה התלהבות רבה בתנועה הציונית - "חסידים, בהנהגת הרבי, מתיישבים!".
ההתלהבות פינתה מקומה לקשיי קרקעות ותקציב, החסידים התאחדו עם חברי הפועל מזרחי ובשנת 1926 הקימו את כפר חסידים. קטעים ממכתביהם יאירו את המצב שם:
"לפני שני חדשים באו לארץ 40 משפחות מפולין..הם הביאו איתם הרבה מסירות נפש, אבל דבר חשוב מאוד חסר להם - נסיון. רובם היו סוחרים ואין להם כל ידיעה כיצד להתחיל לסדר את המשק..אנו מבקשים מכבודו שיואיל בטובו לבקרנו ולייעץ לנו איזה דרך נלך בה.. ובהמשך: הכל תלוי בייבוש הביצות שבסביבה ובהבראת נחל קישון. חשוב מאוד שעבודות הייבוש יחלו בהקדם האפשרי.." בה בעת החלו במאמצים להביא למקום מים לשתיה וחקלאות.
עד קום המדינה היתה ההתפתחות איטית ביותר ורק לאחריה, ובעיקר בשנות ה-60 וה-70 חלה התבססות כלכלית, ע"י הוספת גידולי-תעשיה וחפירת מאגר מים. עולי שנות החמישים הופנו תחילה לשתי מעברות גדולות בשכנות, מהן צמח היישוב רכסים, וההרחבה הלא-חקלאית של המושב, כפר חסידים ב'.
בשנת 2000, בחג ה- 75 לכפר, מתמזגים הכפר וההרחבה לישוב אחד פורח, שתושביו מתפרנסים בצד החקלאות גם מעבודה בחוץ ומקיימים חיי קהילה יפים.
לזכר השנים הקשות הקימו לאחרונה את "פארק ראשוני הכפר". בשנת 2006 מונה הישוב מעל 800 נפש.
בכפר אנדרטה לבני המקום שנפלו במלחמות ישראל, בעיצובו של הפסל מרדכי כפרי.
כדאי לבקר בסביבה: בית שערים - ישוב קדום, תל אפק ושמורת נחל נעמן. |
מקורות |
שלום. ש / עליית כפר חסידים.
וייץ יוסף / יומני ואגרותי לבנים א-ה. מסדה תשכ"ה
וילנאי זאב / אנציקלופדיה אריאל. עם עובד 1986
תיק כפר חסידים בארכיון המוזיאון |
חזרה לרשימה |
