| כפר חיטים |
בגליל התחתון, בבקעת ארבל, כ- 3 ק"מ מצפון מערב לטבריה. משתייך לתנועת המושבים. מקור השם - כפר חיטיא, ישוב ששכן באזור בתקופת המשנה והתלמוד.
בשנת 1905 קנתה קק"ל את אדמות הכפר בעזרת דוד חיים, פקיד הברון רוטשילד (אח"כ חברת יק"א). הקנייה היתה בעייתית משום
ש - 2000 הדונם שנקנו היו מפוצלים ל- 400 חלקות, וביניהן חלקות שהיו שייכות עדיין לערבים. שבע שנים עברו עד שהצליחה קק"ל לאחדן.
בינתיים, על פי החוק העותמני היה הכרח לחרוש ולעבד את השטח מיום הקניה. לכן עלתה למקום קבוצה של 15 צעירים שעיבדו את האדמה וגרו זמנית במושבה השכנה מצפה. בסופו של דבר, בגלל קשיי מים ובטחון נעזבו האדמות.
בשנת 1924 עלו למקום 40 משפחות "קבוצת אחים" מאנשי הפועל-המזרחי כדי להקים בו מושב עובדים. במאורעות 1929 הותקף המקום מרחוק, ונעזב ב-1933 בגלל בעיות מים, חוסר נסיון וידע וקשיים עצומים.
בשנת 1934 ניסו להתיישב בו כמה משפחות מטבריה, שעזבו גם הן.
בשנת 1936 עלה גוף מלוכד - גרעין "הקוצר" מבולגריה והקים את המושב השיתופי הראשון בארץ, במסגרת ישובי חומה ומגדל (אף כי לא הוקמו בו חומה ומגדל, שכן היה במקום מבנה בטחוני).
רק כעבור 7 שנים הונח צינור ששאב מים מן הכנרת לשדות, והחל פיתוח חקלאי של ממש. חיבור לכביש הגיע אחרי 8 שנים, חשמל למאור לאחר 12 שנה.
הכפר, כראשון וחלוץ המושבים השיתופיים בארץ, היה ממעצבי אורח החיים של צורת החיים הזו. באסיפה נאמר: "אני מאמין כי השיטה שבחרנו בה, היא הטובה. קולקטיביות כן - אבל רק עד פתח הבית. עם זאת, יש להקל על החברות. אם צריך מעון יום כדי שהחברות תוכלנה להשתלב בענפי המשק ובפעילות ציבורית - מעון כזה לא יהפוך אותנו לקיבוץ, לא יהרוס את המשפחה.."
משבר שנות ה-80 בחקלאות והתיישבות פגע קשות בכפר ומשנת 1991 הוא מנוהל בידי כונס נכסים. נבנתה הרחבה קהילתית ובה 36 מתוך 110 משפחות החיות במקום. המשק החקלאי וכפר הנופש מנוהלים ע"י הכונס, כשחלק מהחברים עובדים מחוץ למקום. |
מקורות |
וילנאי זאב / מדריך הגליל. אריאל 1980. ע' 254
ביתן אריה / תמורות יישוביות בגליל התחתון. יב"צ, תשמ"ב
תיק כפר חיטים בארכיון המוזיאון. |
חזרה לרשימה |
